הנושא שמעסיק סטודנטים בשנתם האחרונה בתואר הוא כתיבת עבודה סמינריונית. מדובר בניסוי וטעייה שמאלצים את הסטודנטים להתמודד עם עבודת מחקר אקדמית ראשונית כדי לתרגל את כל המיומנויות שהם רכשו במהלך התואר. עם זאת, למרות שמדובר בתרגול, לעבודה סמינריונית יש מבנה קבוע מראש, שניתן לשחק איתו רק במעט ולרוב תחת אישור מצד המנחה, אלא אם כן מדובר בעבודה עיונית, שהיא גמישה יותר במבנה שלה, והסטודנט יכול לקבוע את התוואי שלה על מנת להוכיח את טענתו.

המאמר הנוכחי מפרט את המבנה התקני של עבודה סמינריונית אמפירית. עבודה כזו, בין אם איכותנית ובין אם כמותית, מכילה את המרכיבים העיקריים הבאים, לפי הסדר הנ”ל: שער, תוכן עניינים, תקציר, מבוא/הקדמה, סקירת ספרות, מתודולוגיה, הפרקים השונים של גוף העבודה, הממצאים ודיון בהם, סיכום ורשימה ביבליוגרפית. לעתים ישנו גם פרק נספחים.

שער

לעמוד השער בעבודה סמינריונית יש חשיבות רבה. הוא מפרט את כל המידע הבסיסי הנחוץ לגבי העבודה המוגשת, ולמעשה מהווה מעין חלון ראווה לעבודה כולה. לכל מוסד ישנה הנחיה מעט אחרת לגבי בניית שער תקני שאותו ניתן למצוא באתר הספריה, עם זאת, ישנו פורמט מקובל למבנה השער.

השער אמור לכלול את שם המוסד, שם הפקולטה ושם החוג, את שם העבודה, שם הקורס, שם המנחה, שם המגיש, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הגשה. כל פרט אחר הוא מיותר ויש להימנע מעיטורים, הדגשות מיותרות, תמונות, או מהעתקת סמל המוסד לעבודה שלנו.

שם העבודה אמור לנסח במשפט אחד עד שניים הן את נושא העבודה והן רמיזה לדיסציפלינה הלימודית ממנה אנו מגיעים. לדוגמה: “בזכות האויב האמיתי”: ניתוח תמטי של נאומי נתניהו באו”ם. דוגמה זו מורכבת משם קצר וקליט המאגד את הטענה המרכזית של העבודה, ולאחריה נקודותיים, ובהמשך פירוט קצר של הנושא המרכזי בעבודה ושיטת המחקר בה השתמשנו.

תוכן עניינים

תוכן העניינים מציג את פרקי העבודה, סדר הכתיבה והדיון, ועוזר לקורא להתמצא בתוכן. כל הפרקים ותתי הפרקים אמורים להופיע בו, בשילוב עם מספר העמודים, לפיכך ראוי לא להעמיס יתר על המידה ולהימנע מריבוי של תתי-כותרות. עבודה סמינריונית אמורה להיכתב באופן רציף יחסית, כך שפרק סקירת הספרות אמור לכלול בין 3-5 תתי-נושאים לכל היותר, וגוף העבודה אמור לכלול כ-3-5 תתי-פרקים בלבד.

תקציר

לא כל מרצה מחייב תקציר, אך מומלץ לכתוב 2-3 פסקאות המאגדות בקצרה את מטרת העבודה, שאלת המחקר, ממצאים ומסקנות.

מבוא/ הקדמה

את המבוא או ההקדמה יש לכתוב לאחר שסיימנו את כלל העבודה, שכן המבוא אמור לכלול תיחום וסיכום מרוכז של כל הנעשה במחקר: איך בחרנו את הנושא, מה הספרות העיקרית אומרת עליו, מה ביקשנו לגלות, כיצד עשינו זאת ולאילו מסקנות הגענו.

בתחומי מדעי החברה והרוח נהוג כיום לפתוח בסיפור אישי או בגילוי נאות לגבי המיקום והעניין שלנו בנושא הנבחר. בשאר המדעים המבוא צריך להתנסח באופן פורמלי, ללא נימה אישית, ולעתים אף בגוף ראשון רבים (“אנחנו” במקום “אני”) או בגוף שלישי רבים (“החוקרים” במקום “אני”).

סקירת ספרות

מה שמייחד עבודות אקדמיות הוא ההכרח להתבסס על מחקרי עבר באותו התחום. כל חוקר אמור להעמיק במה נכתב על הנושא אותו הוא בוחן. לרוב סקירת הספרות מהווה כשליש מסך העבודה האקדמית, ואמורה לשרטט את התיאוריות והמחקרים האמפיריים הרלוונטיים לנושא.

מקובל לכתוב את סקירת הספרות בצורת משפך – כלומר להתחיל מהנושא הכללי ביותר ועד הנושא הספציפי ביותר. עם זאת, סטודנט שלא כתב בעבר עבודת סמינר עלול לטבוע בים החומרים הקיים, למרות שבפועל לא ניתן למפות, ואף לא מצופה מאיתנו לסקור את כלל החומרים שנכתבו. עבודת סמינר אמורה להיות ממוקדת ולפיכך ראוי להתייעץ עם המרצה.

למשל, אם מחליטים לכתוב על מעמדן של נשים בשוק העבודה הישראלי, הסטודנט צריך להחליט מאיזה כיוון הוא תוקף את הסוגיה. האם מתחום של תיאוריות גלובליזציה, האם מתחום תיאוריות מגדר, האם מתחום תיאוריות קפיטליסטיות וכדומה. ברגע שבחרנו כיוון, לדוגמה, את הקשר בין אפלייה מגדרית לבין המדינה, נוכל לבנות את הסקירה בהתאם, לפי המודל של המשפך: להתחיל בחומר כללי על הקשר בין אפליה מגדרית למדינת לאום, להמשיך בסקירת חומרים שונים שסקרו מדינות ותקופות זמן שונות, ואז להתקדם אל עבר סקירה של ספרות בהקשר הישראלי. כך התקדמנו מן הכללי אל הממוקד.

מתודולוגיה

פרק של שיטת מחקר מתקיים רק בעבודות אמפיריות ולא בעבודות עיוניות. החלק המתודולוגי משרטט הן את שיטות המחקר בהן השתמשנו, הן פירוט תיאורטי עליהן והן את המקרים האמפיריים אותם בדקנו. מטרת הפרק לשכנע את הקוראים שבחנו נאמנה את המקרים האמפיריים באמצעות שיטות המחקר בהן השתמשנו.

ההנחיות שונות בין מתודולוגיה איכותנית לבין מתודולוגיה כמותית ורצוי להיעזר בספרות המחקר, אך במחקרים כמותניים פרק זה יכלול גם פירוט על המדגם, כלי המחקר השונים, הליך המחקר והתאמתו לבדיקת ההשערות, וכמובן – שאלת המחקר. ואילו במחקרים איכותניים פרק זה יכלול רפלקסיה וגילוי נאות, בעיות אתיות במחקר, אידיאולוגיית החוקר וקשיים שעלו במהלכו.

גוף העבודה

במחקרים אמפיריים, גוף העבודה אמור להתחלק בהתאם לתמות מרכזיות שאיתרנו במחקר, לאור סקירת הספרות ולפי סדר לוגי. כדאי להתחיל לגבש את החלוקה לפרקים כאשר מתחילים לקרוא את הספרות ולאסוף כבר חלק מהנתונים האמפיריים. הספרות תעזור לנו להבין מהן התמות המרכזיות בסוגיה אותנו אנחנו בוחנים, כאשר בל נשכח שגוף העבודה אמור להיות ביחס ישיר לבחינת שאלת המחקר.

רצוי להתייעץ עם המנחה לגבי בניית פרקים נאותה בגוף העבודה, אך יש לקחת בחשבון שחלקם עלולים להשתנות עם העמקת הכתיבה והניתוח ובהתאם לרצף הכתיבה. לפיכך כדאי לשמור על גמישות כלשהי. למעשה בגוף העבודה אנו מנתחים את המקרה האמפירי שלנו ומתארים אותו במילותינו.

ראשי הפרקים מורכבים מכותרות ראשיות המנסחות במילים מעטות במה יעסוק הפרק. בכל פרק כזה יש לעסוק אך ורק בנושא הרלוונטי לאותו הפרק ובקשר ישיר לשאלת המחקר ולפרקים שהיו או יבואו, אך תוך הימנעות מחזרתיות מיותרת על דברים שכבר נאמרו. כמו כן, אורך הפרקים אמור להיות פרופורציונאלי.

ממצאים/ דיון בממצאים

בעבודות כמותיות, גוף העבודה למעשה מורכב מהצגת הממצאים ללא ניתוח תיאורטי. לאחר הצגתם יופיע פרק של דיון שיבחן את התאמת הממצאים להשערות המחקר ולספרות. לעומת זאת, במחקרים איכותניים, גוף העבודה מורכב מתימות שאיתרנו וניתוחם לאור הספרות, כשלאחריו יופיע פרק של דיון שיבקש לסגור מעגל ולשלב את כלל התימות לכדי תמיכה בטענות המחקר.

סיכום

פרק הסיכום למעשה דומה במהותו לפרק המבוא – הוא מאגד ומסכם את כל מה שנעשה בעבודה, אך במילים אחרות מהמבוא. אורכו נע בין חצי עמוד לשני עמודים, בהם ניתן להציע כיוונים למחקרי המשך, אך אין לדון בסוגיות שלא נידונו בעבודה. בעבודות איכותניות בתחום מדעי החברה והרוח אף נהוג להוסיף “משפט אידיאולוגי”, כלומר, מספר מילים המתארות את דעתינו האישית על הנושא.

רשימת מקורות

כל עבודה אקדמית צריכה להסתיים ברשימת המקורות עליהם התבססנו. ישנם כללים רבים לעריכת הביבליוגרפיה (APA, MLA וכדומה). מומלץ למצוא באתר הספרייה את הקובץ של הרישום הביבליוגרפי הנאות לתחום שלכם, ולכתוב אותו באופן תקני.

הביבליוגרפיה כוללת הן מקורות אקדמיים והן לא אקדמיים בהם השתמשנו, כולל אתרי אינטרנט, מילונים, ספרים, מאמרים, תכניות טלוויזיה ורדיו ועוד.

נספחים

עבודות רבות מתבססות על חומרים שלא ניתן לפרטם במלואם בגוף העבודה, למשל תמלול של ראיונות, שאלונים, טבלאות, גרפים ונתונים שונים. לפיכך אלו מצורפים במלואם בפרק הנספחים, תוך פירוט הנספחים השונים בתוכן העניינים.