אחד מהשלבים הקריטיים בכתיבת עבודות אקדמיות, הוא כמובן כתיבת מבוא לעבודה אקדמית, או כפי שהוא מכונה בשפת הסטודנטים: “פתח דבר”.
רבים הם הסטודנטים שמנסים לדייק ולהבין: מה זה מבוא לעבודה? באיזה שלב של העבודה כותבים אותו? ומה תפקידו בכל מערך העבודה? בדיוק לשם כך נכתב המדריך הבא, שמגיע לעשות סדר ולהתוות פעולה, בכל הנושא של כתיבת מבוא לעבודה אקדמית לסטודנטים ולכותבי תזות אקדמיות.
הנחיות לכתיבת מבוא לעבודה אקדמית
העיקרון הראשון בהקדמה לעבודה אקדמית, הוא להיות אובייקטיבים וענייניים. המבוא אינו משקף את צד הכותב, אלא מעניק הצצה תמציתית, למה שהולך להתרחש במאמר.
ולכן, במיוחד בחלק המבוא בעבודה אקדמית, יש להקפיד על כתיבה בלתי מוטה, כיוון שהוא אמור להעניק לצופה, הצצה מכוונת ותקדימית לתוך העבודה הסמינריונית, ולכן עליו להיות חף מנטיות, מגמתיות או שפה רגשית או אישית.
אז הבנו כבר איך לכתוב מבוא לעבודת חקר, ובאיזו שפה להשתמש בעת כתיבת המבוא, אבל טרם ענינו על השאלה החשובה ביותר:
מהי המטרה של ההקדמה לעבודה האקדמית? לשם מה המבוא נועד?
התשובה לשאלה זו, היא שהמבוא הוא כעין תקציר למאמר האקדמי, שנועד לתת לקורא, מעט רקע, אקסיומות ומושגים בסיסיים, שיקלו עליו וישמשו אותו בעת קריאת המאמר כולו.
למעשה, על המבוא להכיל בתוכו, הצגה תמציתית של נושא העבודה הנבחר, אלמנטים המוכיחים את נכונות העבודה, סקירה קצרה על הפרקים המרכיבים את העבודה, הסבר עקרוני על שיטת המחקר שעל בסיסה נשענת העבודה, וביסוס מטרת העבודה ותכליתה.
לאורך כל כתיבת המבוא לעבודה אקדמית, יש להקפיד על היצמדות לנושא העבודה ולעקרונות המנחים, ללא סטיות וגלישות לעבר נושאים צדדיים או שאינם בקשר ישיר לנושא העבודה.
מבנה הקדמה לעבודה אקדמית
איך כותבים מבוא לעבודה אקדמית על פי מבנה מתאים? לשם כך, עוד טרם כתיבת המבוא, יש להכיר את המבנה בו אמור להיות מבוא העבודה כתוב, וכך להצליח להתאימו באופן מדויק לדרישות העבודה.
על מבנה המבוא לכלול את כל האלמנטים שצוינו בפסקה הקודמת, תוך הקפדה על מילות קישור, וסדר הגיוני, שמאפשרים קריאה רציפה של המבוא כולו.
ניתן לומר, כי בסופו של דבר, על מבנה המבוא לענות על השאלות המהותיות, כמו: מהי מטרת העבודה? מהי שאלת המחקר? על אילו מקורות מסתמכת העבודה? מה מכילים הפרקים וכו’. מענה מדויק ועקבי על שאלות אילו, מוביל לכתיבת מבוא במבנה איכותי, התואם לכללי כתיבת העבודות האקדמיות.
איך כותבים מבוא לעבודת חקר?
על כל מי שמעוניין לדעת איך לכתוב מבוא לעבודה אקדמית, מוטל להבין, כי מבוא לעבודת חקר, חייב להכיל בתוכו את כל מה שקשור לשאלת המחקר, כיוון שרק כך ניתן לתת רקע מספק לכל עבודת החקר והמסתעף ממנה.
מסיבה זו, מבוא לעבודת חקר, יש לכתוב רק לאחר ששאלת המחקר כבר מנוסחת היטב, כיוון שהיא זו שמהווה את הבסיס לעבודה כולה, ולמבוא שמעניק טעימות ממנה. ולמרות, שמבחינה סידורית, המבוא הוא בהתחלה יחסית, עוד לפני סקירת הספרות, מבחינה כרונולוגית, מומלץ לכתוב את המבוא, רק לאחר שהחלק העיקרי של שאלת המחקר, הדיון והסיכום – כבר כתוב.
איך כותבים מבוא לעבודה סמינריונית
בשונה משאר חלקי העבודה, כתיבת מבוא לעבודה סמינריונית, דורשת מיומנויות אקדמיות רבות, כמו: ניסוח שאלת מחקר, כתיבה במשלב אקדמי, ניתוח ומסקנות לתופעות שאלת המחקר ועוד. בנוסף, הרקע וההצצה לכל העבודה הסמינריונית, מתבסס בכתיבת המבוא, כך שהוא בעצם מהווה הצצה ותמצית לכל יכולות העבודה האקדמית כולה.
מסיבה זו, יש להקדיש תשומת לב רבה לכתיבת המבוא, ואף בעת הצורך, להיעזר באופן נקודתי לכתיבת המבוא לעבודה האקדמית, כיון שהרושם הראשוני שמותיר המבוא שנמצא בתחילה העבודה, יכול להכריע את כל היחס העתידי, של אילו אשר מעניקים ציון לעבודה הסמינריונית.
כאשר כתיבת המבוא נעשית באופן עצמאי, מומלץ להיעזר בדוגמא למבוא לעבודה אקדמית, וכך לקבל מבנה נכון ומדויק של מבוא איכותי, שמוביל לעבודה אקדמית איכותית גם כן.
לסיכום – איך לכתוב מבוא לעבודה?
אם הגעתם עד פה, גם אתם יודעים, שהדרך המומלצת ביותר לכתיבת מבוא לעבודה, היא לבצע את כתיבת המבוא לעבודה סמינריונית, רק לאחר סיום כתיבת העבודה כולה, כאשר המיומנויות האקדמיות כבר נרכשו, שאלת המחקר נבחרה, התזה ברורה, וכך גם המסקנות והסיכום.
בנוסף, במיוחד בסעיף של המבוא לעבודה האקדמית, מומלץ להיעזר באנשי מקצוע אקדמיים, שתפקידם להעניק כלים אקדמיים לייעול כתיבת המבוא, ולהוביל למבוא איכותי, שמוביל לעבודה מצטיינת ואיכותית גם כן.
