בחרתם נושא, אתם יודעים כבר על מה אתם רוצים לבסס את העבודה שלכם. וכעת, מהו השלב הבא? איתור מאמרים אקדמיים כמובן, אלו שיהוו את התשתית הרחבה והאמינה עליה תישען העבודה האקדמית כולה.
למה בכלל יש להשעין את העבודה האקדמית על מאמרים אקדמיים?
מה היה קורה, לו לא היה צורך להשעין מאמרים אקדמיים חדשים על בסיסם של מאמרים אקדמיים קיימים? מהי הסיבה שישנה הקפדה עקבית וערכית על הסתמכות מערכתית של כלל האוניברסיטאות ברחבי העולם על ביסוס כל מאמר אקדמי על מאמרים אקדמיים הקודמים לו?
חשוב להבין, כי ההישענות על מאמרים אקדמיים, מאפשרת לקבל את יסודות המאמר האקדמי הנכתב כאקסיומות. כאשר מונגש מידע המסתמך על מאמרים אקדמיים קיימים, הרי שלא מתעורר הצורך להוכיח את אמיתותו ואת נכונותו, כי את התהליך הזה כבר ערך כותב המאמר, וכעת אנו יכולים להנות מן המוגמר ולבסס את המאמר האקדמי שלנו על ידע שמהווה אסמכתא מעצם היותו נשען על מאמרים אקדמיים מורשים.
מהם מאמרים אקדמיים?
מהו בכלל מאמר אקדמי? האם כל מאמר אוניברסיטאי יכול לשמש גם כמאמר אקדמי, או שיש צורך במרכיבים מאוגדים מסוימים, על מנת שהמאמר יקרא אקדמי וניתן יהיה להסתמך עליו בעת כתיבת העבודה?
למאמרים אקדמיים ישנם כמה קריטריונים המרכיבים אותם:
- הוצאה לאור – מאמרים אקדמיים בדרך כלל אינם יוצאים בהוצאה לאור רגילה, אלא תחת חסות של מוסדות אקדמיים או אגודות מקצועיות.
- סוג הכותב – בדרך כלל כותבי המאמרים האקדמיים יהיו חוקרים בעלי תארים מתקדמים.
- מטרת המאמר – על מטרת המאמר האקדמי להיות נתינת ידע מקצועי או ישים, ומידע על ניסויים או מחקר בנושא ספציפי.
- קהל היעד – מאמרים אקדמיים יופנו בדרך כלל לקהל יעד של: חוקרים, מרצים, אוניברסיטאיים, סטודנטים ובעלי ידע מקצועי בנושא המאמר.
- ביקורת עמיתים – מאמרים אקדמיים חשופים לשיפוט חיצוני עוד לפני הפרסום.
לאחר שהבנו באילו קריטריונים על מאמרים אקדמיים לעמוד, כעת ניתן להגיע למקורות המידע הפופולאריים בהם ניתן יהיה למצוא מאמרים אקדמיים בנושאים מגוונים.
מאגרי מאמרים אקדמיים
ניתן למצוא מגוון רחב של מאגרים למאמרים אקדמיים בנושאים מגוונים.
תחילה נפנה למאגרים רחבים הכוללים נושאים רבים:
גוגל סקולר – מאגר רחב היקף הכולל בתוכו מאמרים אקדמיים רבים, בשפות שונות ובחדשנות המתעדכנת מעת לעת.
Springer – מאגר מאמרים אקדמיים באנגלית, בנושאים מגוונים, הכולל תמצית של מאמרים אקדמיים איכותיים, מפורטים ובעלי ידע נרחב ומחקר מקיף.
MIT Open Access Articles collection
מאגר של למעלה מ7000 מאמרים אקדמיים מקצועיים בנושאים מגוונים, המאגר כולל מאמרים אקדמיים מקצועיים ואף כאלה שפורסמו במגזינים אקדמיים, כאשר הפלוס של המאגר – הוא תצורת החיפוש שלו המאפשרת מיון לפי מחברים, נושאים, כותרות, תקצירים ועוד.
Ingenta– מאגר רחב היקף של מיליוני מאמרים בשפה האנגלית, כאשר לחלק מן המאמרים ישנה גישה ללא עלות וניתן לחלק את קטגוריות החיפוש לפי חלוקות שונות המקלות על החיפוש.
ניתן גם למצוא מאגרים הנוגעים לתחומי ידע ודיסציפלינות מסוימות ואף נושאים ספציפיים.
מאגרי מאמרים אקדמיים בעברית
למאגרי המידע של המאמרים האקדמיים כמעט ואין גבול, אך החיסרון בהם הוא משמעותי ביותר. ראשית, לא כל סטודנט ממוצע יודע אנגלית ברמה גבוהה המאפשרת לו – לא רק לקרוא את המאמרים האקדמיים אלא גם להבין אותם ולהשליך מהם על המאמר הנכתב שלו… בנוסף, גם אמריקאים מבטן ומלידה מתקשים בהבנה ופענוח של מאמרים אקדמיים הנכתבים בעגה גבוהה ובשילוב מונחים מקצועיים המקשים על ההבנה.
לצורך כך, ישנם גם מאגרי מאמרים אקדמיים בעברית, המשמשים את מאות אלפי הסטודנטים בישראל לכתיבת עבודתם האקדמית.
דוגמאות למאגרים של מאמרים אקדמיים בעברית:
גוגל סקולר – גם בתוך גוגל סקולר עצמו ניתן למצוא קטגוריה שלמה של מאמרים אקדמיים בעברית אשר נכתבו על ידי ישראלים או תורגמו מאנגלית.
מכון סאלד – מכון סאלד כולל בתוכו מאגר של כלים מחקרים ומדעיים, תקצירים אקדמיים וביבליוגרפיה. המאגר מתמקד בעיקר בנושאים מעולם מדעי החברה והחינוך.
הספרייה האוניברסיטאית – לכל אוניברסיטה קיים מאגר עצמאי של מאמרים אקדמיים בעברית, הנגיש לטובת הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה.
למדא לאקדמיה – מאגר אקדמי מטעם האוניברסיטה הפתוחה הנוגע בתחומים ומקצועות מגוונים.
אוצר אקדמי – מאגר מאמרים אקדמיים בעברית ראשון וייחודי מסוגו, הכולל מגוון רחב של מאמרים אקדמיים בעברית, מאמרים אקדמיים מתורגמים מאנגלית לעברית ואפילו בשורה ייחודית של מאמרים אקדמיים המסוכמים בשפה ברורה ומאפשרים את קבלת תקציר ונקודות המאמר, ללא קריאה מייגעת בשפה גבוהה ובשילוב מילים לועזיות המקשות על ההבנה.
טיפים וכלים לחיפוש נכון של מאמרים אקדמיים
מצאתם מאגרים נרחבים של מאמרים אקדמיים? עכשיו אפשר לעבור לשלב הבא, לשלב איתור המידע מתוך המאגר.
כיצד תדעו למצוא את החומר הרלוונטי לשאלת המחקר שלכם, בלי להתעכב על נושאים שאינם קשורים מחד או לפספס מאמרים חשובים מאידך?
המפתח שיאפשר לכם למצוא את המאמרים הנכונים והמדויקים, הוא: מילים.
המתכון שיאפשר לכם איתור מיטבי של מאמרים אקדמיים רלוונטיים:
קחו את הנושא ושאלת המחקר שבחרתם לכתיבת העבודה האקדמית, ופרקו את הנושא לסעיפים ותתי נושאים, עד שתקבלו רשימה מכובדת של כמה עשרות מילים הקשורות באופן ישיר לשאלת המחקר.
את אותן המילים, העתיקו לתצורת החיפוש, והנה לפניכם מאגרים הקשורים ישירות לנושא העבודה וזאת על פי מילות המפתח שהזנתם.
כדי לקבל דיוק ממוקד, הקפידו על מילות מפתח הכוללות שתי מילים ומעלה ולא רק מילה אחת, על מנת למנוע חוסר הקשר בין תוצאות החיפוש לנושא המאמר האקדמי שלכם.
לסיכום: מאגרים אקדמיים מאפשרים לכם להסתמך על מקורות מידע ולקבל אינפורמציה אקדמית עליה ניתן להסתמך בעת כתיבת העבודה האקדמית. כאשר ישנם מאגרים רחבים ומקיפים בהם ניתן למצוא את כל המידע האקדמי ולאתר אותו בדרך יעילה ומהירה.
שאלות ותשובות נפוצות בנוגע למאמר אקדמי
מאמר אקדמי הוא מסמך מקצועי שמטרתו לשתף תוצאות של מחקר או ניתוח מעמיק בנושא מסוים. הוא נכתב לפי מבנה מסודר ומיועד לקהל האקדמיה, כמו סטודנטים, חוקרים ואנשי מקצוע. המאמר כולל:
- מבוא: הצגת נושא המחקר, מטרותיו והשאלות המרכזיות.
- שיטת מחקר: תיאור האופן שבו התבצע המחקר או הניתוח.
- תוצאות: הצגת הממצאים שהתקבלו.
- דיון: פרשנות של התוצאות והשוואה למחקרים קודמים.
- סיכום: מסקנות עיקריות והמלצות לעתיד.
כדי לקרוא מאמר אקדמי בצורה יעילה:
- התחילו מהכותרת והתקציר: אלו ייתנו לכם מושג במה המאמר עוסק ומה מטרתו.
- סקירה של מבנה המאמר: קראו את המבוא, המסקנות ואת פרק התוצאות כדי להבין את עיקרי הממצאים.
- קראו את השיטות: כדי להבין כיצד התבצע המחקר ובאילו כלים השתמשו.
- העריכו את המסקנות: האם המאמר מציע פתרונות חדשים או תיאוריות מעניינות?
כתיבת מאמר אקדמי כרוכה בכמה שלבים עיקריים:
- בחירת נושא: בחרו נושא מעניין ובעל ערך אקדמי.
- ביצוע מחקר: אספו מידע ממקורות מהימנים וערכו ניתוח מעמיק.
- כתיבה: כתבו מבוא, שיטות, תוצאות ודיון בצורה ברורה ומסודרת.
- עריכה ושכתוב: בדקו את המאמר שאין בו שגיאות, בצעו שיפורים ובקשו משוב מחוקרים אחרים.
- הגשה לפרסום: שלחו את המאמר לכתבי עת אקדמיים שמתאימים לתחום שלכם.
מאמר אקדמי הוא כלי חשוב להפצת ידע ומחקר בתחום מסוים, וכתיבתו דורשת דיוק ומקצועיות כדי להבטיח את איכות המידע והשפעתו על הקהילה האקדמית.