בהרבה מן הסמינרים המתמטיים עבודות אקדמיות תיאורטיות או אמפיריות מומרות לא אחת בפרויקטי-גמר שונים. עם זאת, לאלו מכם שכן נדרשים לכתוב עבודה אקדמית במתמטיקה, חשוב לדעת, שכמו בכל תחום אחר, גם זו דורשת עמידה בסטנדרטים ברורים של כתיבה.
תחילה חשוב לבחור נושא שמעניין אתכם או נושא שקל לעסוק בו שכן נכתבו עליו חומרים אקדמיים רבים. אופציה נוספת היא לעיין במאמרים אקדמיים חדשניים בתחומים השונים ולבחון את ההצעות למחקרי המשך שכותבי המאמר ניסחו ומשם לדלות את הרעיון לעבודת הסמינר. כמובן שרצוי לאשר את נושא המחקר עם המנחה ולקבל את עצתו בנוגע לבניית המחקר, לפיכך בחירת הנושא חייבת להיות מקושרת לנושא הקורס.
בשלב הבא יש לחפש מקורות אקדמיים רלוונטיים לנושא ולעיין בהם גם כדי לחדד את שאלת המחקר שלכם וההשערות וגם כדי לבנות את פרק סקירת הספרות. חשוב לזכור להשתמש במאמרים ומקורות אקדמיים וקליניים, ולהימנע משימוש במקורות מפוקפקים. דרך טובה להתחיל היא חיפוש במאגרי המידע האוניברסיטאיים, המכילים את המידע המקצועי לו אתם זקוקים לפי תחומים ומילות מפתח.
לאחר מכן יש לכתוב טיוטה ראשונית למבוא ואת סקירת הספרות. המבוא אינו יכול להיכתב מראשיתו במלואו, ומומלץ לחזור אליו בתום העבודה ולתקנו, שכן הוא אמור לסכם את כל העבודה, תוך הצגת הנושא הנחקר, ההשערות, הממצאים והמסקנות. הוא למעשה מהווה תוואי לעבודה שלכם ומדריך את הקורא כיצד היא תהיה בנויה;
לאחר המבוא, מגיעה סקירת הספרות, המורכבת מחלוקה לפרקים, כאשר כל פרק כזה מתאר את אחד ממשתני המחקר. כמו בשאר התחומים, גם סקירות ספרות בעבודות אקדמיות במתמטיקה מנוסחות בצורה של משפך, כלומר, מתחילים בסקירת מקורות כלליים בתחום, ומתקדמים אט אט לקישור המשתנים לנושא המחקר הספציפי שלנו. בסוף פרק סקירת הספרות, נהוג לכתוב בין שתיים לארבע השערות מחקר. אם מדובר בסמינר עיוני/תיאורטי, סקירת הספרות תהיה נרחבת מזו של סמינר אמפירי, אך הוא יסתיים בהשערות ולא ימשיך למחקר אמפירי בפועל. אם מדובר במחקר אמפירי, לאחר פרק סקירת הספרות מופיע הפרק המתודולוגי, המשרטט את שיטות המחקר, המדגם, כלי המחקר השונים, הליך המחקר והתאמתו לבדיקת ההשערות, וכמובן – שאלת המחקר.
בהמשך מגיע פרק הצגת הממצאים שאמור לאפשר לקוראים לבחון בעצמם את אמיתות התוכן של מהלך המחקר שלכם ותוצאותיו. לפיכך רצוי לשרטט את כל פרטי ההוכחות, כולל הדגשת ההשערות שהושערו ואלו שלא הושערו. יש להסיק מסקנות תוך יישום כללי ההגיון ולהשתמש בלוגיקה שתקשר בין הטענות השונות לבין המסקנות.
לבסוף נהוג לקנח את העבודה בדיון בממצאים וסיכום, כאשר פרק הדיון הוא חשוב מעין כמוהו מעצם העובדה שהוא משקף את הפרשנות שלהם לממצאים, כמו גם את התרומה המחקרית שלכם לספרות הקיימת ולתחום הספציפי בו עסקתם. מבנה פרק הדיון כולל פתיחה קצרה החוזרת על שאלת המחקר שלכם וההשערות שעלו ממנה, לאור הספרות. לאחר מכן יש לתאר באופן מפורט את התוצאה של כל השערה והשערה ולדון בה מבחינה תיאורטית, ולהסביר מדוע לדעתכם השערה מסוימת אוששה ואילו אחרת לא. חשוב להתחבר בפרק זה לספרות המחקר ולבדוק את הממצאים אל מול הנכתב בה. בהמשך, יש לסכם את העבודה במספר פיסקאות. בעקרון מדובר בחזרה על המבוא, אך תוך הקפדה על ניסוח שונה, וסיכום תוצאות המחקר במבט תיאורטי. נהוג גם בחלק זה לשרטט את מגבלות המחקר ולהציע הצעות למחקרי המשך.
