מציאת-מקורות

מציאת מקורות לעבודה אקדמית

אם כן, היכולת שלנו לאתר מקורות עבור העבודה שלנו היא בעלת חשיבות עליונה. ראשית, עלינו להבין אילו סוגי מקורות מתאימים לעבודה שאנו מעוניינים לכתוב. למשל, כתבות בעיתון עשויות להיות מקור מתאים עבור עבודה סמינריונית בחוג לתקשורת, אבל כנראה שהן לא יהוו מקור טוב ומהימן עבור עבודה סמינריונית בחוג לביולוגיה. כלומר, את סוג המקור בו נבחר כדאי להתאים למטרה שלשמה הוא משמש. למשל, אם אנחנו רוצים להרחיב לגבי תיאוריה מסויימת, כדאי לחפש ספר שעוסק בתיאוריה זו, ולא במאמר (בדרך כלל רק אחד הפרקים יעסוק בתיאוריה, ולא כל הספר). בספר, בניגוד למאמר, יש למחבר אפשרות להסביר בפירוט על הנושא המדובר. לעומת זאת, אם אנחנו מעוניינים רק לציין כמה עובדות קצרות על התאוריה אפשר להסתפק במאמר. באותו אופן, אם אנחנו מעוניינים לספר על ממצאים מרובים בתחום מסוים, כדאי לחפש אותם בספר או במאמר מסוג סקירת ספרות. לעומת זאת, אם אנחנו מעוניינים במסקנות לגבי ממצא ספציפי, כדאי לחפש אותן במאמר מסוג מטא-אנליזה.

איך מוצאים מקורות לכתיבת עבודות אקדמיות?

השאלה הבאה שיש לשאול היא היכן ואיך לחפש את המקורות שלנו. שאלה ספציפית שנשאלת רבות בהקשר זה היא עד כמה כדאי להשתמש בויקיפדיה בתור מקור. התשובה היא שלא כדאי. ויקיפדיה איננה מקור מוסמך וישנה אפילו אגדה אורבנית על מתרגל שהטיל מטלה על התלמידים בכיתה שלו על נושא מסוים, ושינה את הערך העוסק בערך זה בויקיפדיה, כך שיכיל טעויות רבות. כלומר, גם למקום בו אנו מחפשים את המקורות שלנו יש חשיבות רבה. באופן ספציפי, יש חשיבות מיוחדת לרמת הנגישות שיש לנו למאגרי מידע אקדמיים בתשלום. אם יש לנו גישה למאגרים כאלה (גישה שמתקבלת בדרך כלל דרך מוסד לימודים) הרי שמצבנו טוב יחסית. בפסקאות הבאות נסביר על הדרכים בהן אפשר לנצל מאגרים אלו בצורה הטובה ביותר. למרות זאת, גם אם אין לנו גישה למאגרי מידע בתשלום, אין סיבה להתייאש. בהמשך המאמר נדון גם במקורות חופשיים ובמקורות בתשלום שניתן להשיג גישה אליהם גם אם לא שילמנו עבורם. בחלק האחרון של המאמר יועלו עצות כלליות לחיפוש מידע.

מאגרי מידע בתשלום

מאגרי מידע בתשלום

למאגרי מידע בתשלום יש מספר יתרונות חשובים. היתרון הראשון הוא העושר של המידע הנמצא בהם. בניגוד למקומות אחרים, כאן נוכל למצוא מאות ואף אלפי מאמרים הקשורים לנושא בו בחרנו. המשמעות של יתרון זה היא לא רק שיהיה יותר קל עבורנו למצוא מאמר המתייחס בדיוק לשאלת המחקר שלנו, אלא גם שנוכל לברור את המאמר המתאים לנו ביותר.

למרות שעושר המידע מהווה יתרון, יש בו כמובן גם חיסרון. כל מי שחיפש מידע בגוגל יודע שלפעמים, מרוב תוצאות אי אפשר למצוא את מה שאנחנו מחפשים. לכאורה, גם במאגרי מידע, למצוא בדיוק את המאמר שאנו צריכים מבין כל אלפי התוצאות שאנו עשויים לקבל זו עבודה קשה. למרבה המזל, היא גם מיותרת, כיוון שיתרון שני של מאגרי מידע נעוץ ביכולות החיפוש המשופרות שהם מציעים. כאשר אנו עורכים חיפוש אחר מידע כלשהו בגוגל, אנו פשוט רושמים את מילות החיפוש בשדה החיפוש. מאגרי מידע מוסיפים על כך, ולצד שדה החיפוש מופיעה אפשרות לבחור היכן במאמר יבוצע החיפוש.

כלומר, אנו יכולים להחליט אם מאגר המידע יחפש את מילות החיפוש שלנו בכותרת המאמר, בתקציר המאמר, ברשימת הכותבים של המאמר וכן הלאה. שימוש באפשרות זו מאפשר לנו לצמצם את רשימת התוצאות ולקבל בדיוק את מה שאנחנו מחפשים. בנוסף, מכיוון שמאגרי מידע מספקים מספר שדות חיפוש ולא רק אחד, אפשר להורות למאגר לחפש מילים מסויימות במקום אחד במאמר ומילים אחרות במקום אחר במאמר. למשל, נוכל לבקש ממאגר המידע שיחפש מאמרים שיצאו בשנת 2000, שנכתבו על ידי אדם ששם משפחתו הוא ג'קסון, שכותרת המאמר שלהם מכילה את המילה "פחד" ושפורסמו בכתב העת "Nature". מאגרי מידע שונים נבדלים ביניהם במקומות בהם הם מאפשרים לחפש את מילות החיפוש. לכן חשוב להכיר את המאגרים השונים ולדעת מה אפשר לחפש בכל אחד מהם.

מציאת מקורות לעבודות אקדמיות

יכולת נוספת וחשובה מאוד של מאגרי מידע מאפשרת למחפש לצמצם את רשימת התוצאות שהתקבלו על פי קריטריונים שונים. למשל, בדף בו מוצגות התוצאות אפשר גם לבחור לצמצם את הרשימה לנושאים מסוימים. למשל, אם נחפש תוצאות למילה "war", נוכל לבחור לצמצם את רשימת התוצאות לכאלה הקשורות ל"civil war", "world war" וכיוצא באלה. אם החיפוש שלנו לא היה ספציפי מספיק, שימוש ביכולת זו יכול להקל עלינו למצוא מאמר שיתאים לנו. קריטריונים אחרים בהם אפשר לבחור, מלבד נושא המאמר, עשויים להיות השפה בה הוא כתוב, המדינה בה הוא נכתב ועוד. בנוסף, ישנם מאגרי מידע המאפשרים לצמצם את הרשימה לפי סוג המחקר/מאמר – מחקר אורך, מחקר כמותני, מחקר איכותני, סקירת ספרות ועוד. בתחילת תהליך כתיבת העבודה מומלץ מאוד לעשות שימוש באפשרות זו ולנסות לאתר מאמרים שמבצעים מטא-אנליזות או סקירות ספרות. זאת משום שמחקרים אלה מציגים ממצאים רבים אודות התחום בו הם עוסקים, בניסיון לצייר תמונה ברורה כמה שיותר. קריאת מאמרים אלה תסייע לנו להכיר טוב יותר את התחום עליו אנו כותבים ולהבין "מי נגד מי".

read-515531_1280

יתרון נוסף של מאגרי מידע הוא האפשרות לראות כמה אנשים התייחסו אל כל מאמר. זהו נתון משמעותי, כי הוא מאפשר לנו לדעת עד כמה המאמר/מחקר היה פורץ דרך או משפיע. מאמר שנכתב לפני כמה שנים וגרף רק 2-3 התייחסויות, כנראה שאינו מאוד חשוב. לעומת זאת, מאמרים שיש להם עשרות, מאות, ולעתים גם אלפי התייחסויות, הם מאמרים מרכזיים בתחום העיסוק שלהם וכדאי מאוד לשלב אותם בעבודה או לפחות לעיין בהם. מספר גבוה של התייחסויות יכול גם לרמוז לנו שהמאמר הוא מאמר טוב (עוד אינדיקטור לטיב המאמר הוא כתב העת בו פורסם. מאמרים שפורסמו בכתבי עת כמו Science או Nature הם מאמרים שבהחלט אפשר לסמוך עליהם). שילוב מאמרים מוכרים שזכו להתייחסויות רבות ושהם מוכרים יראה לבודק העבודה שאנחנו מכירים את התחום שעליו אנחנו כותבים ולא סתם שלפנו את המאמר הראשון שעלה בתוצאות החיפוש. עם זאת, לא צריך להשתמש רק במאמרים שיש הרבה התייחסויות אליהם. מספיק אם הרעיונות המרכזיים בעבודה ייתייחסו למאמרים אלו.

מאגר מידע ספציפי שראוי להתייחס אליו הוא "כותר", המספק גישה אלקטרונית למאות ספרים בעברית. מקורות בעברית נוטים להיות נדירים יותר מאשר באנגלית, ומאגרי מידע גם נוטים לספק גישה למאמרים ולא לספרים שלמים (עם זאת, ישנם גם מאגרי מידע המספקים גישה לספרים באנגלית, כמו למשל doab). לכן, שימוש במאגר זה יכול לעזור לנו מאוד. המאגר מאפשר לחפש ספרים גם לפי הכותרת שלהם וגם לפי מילים ספציפיות המצויות בהם, מה שהופך אותו לכלי יעיל ביותר במקרים בהם הספר איננו עוסק במישרין בנושא שלנו, אך בכל זאת מתייחס אליו.
עוד טיפ נוגע למצב בו איננו מצליחים למצוא מאמרים בנושא שבחרנו במאגר המידע. במקרה כזה, אפשר לנסות לחפש אותם במאגר אחר. אמנם, חיפוש בשני מאגרי מידע יוביל פעמים רבות לתוצאות דומות (בהנחה ושני מאגרים אלו מתמחים באותו נושא, או בנושאים קשורים). עם זאת, פעמים רבות נגלה גם מאמרים שמופיעים במאגר אחד אך לא באחר.

השגת מקורות ללא תשלום

אם אין לנו גישה למאגרי מידע בתשלום מצבנו פחות טוב, אבל עדיין יש מה לעשות. בפסקאות הבאות אסביר על הדרכים להשיג מקורות מידע בצורה שאינה מחייבת רישום למאגרים אלה. דרכים אלה יכולות לשמש גם את מי שיש לו גישה למאגרי מידע בתשלום, אך לא מצא שם את מה שחיפש.

מציאת מקורות לעבודה אקדמיתהאמצעי הראשון הוא גוגל סקולר (Google scholar). גוגל סקולר פועל בצורה דומה לזו של מאגרי מידע, אך הוא הרבה יותר מוגבל. ראשית, יש לו רק שדה חיפוש אחד, מה שמאוד מגביל את יכולות הסינון שלו. למעשה, יכולת הסינון היחידה שלו (מלבד סינון על פי רלוונטיות) היא על פי שנת פרסום המקור. שנית, מספר המקורות שיש אליהם גישה דרכו מצומצם בהרבה. פעמים רבות נמצא מקור שתואם את מילות החיפוש שלנו ולפי הכותרת נראה שהוא ממש מה שרצינו, רק כדי לגלות שאין לנו גישה אל תוכן המאמר. עם זאת, עדיין אפשר למצוא בו מאמרים, כולל כאלה המצויים במאגרי מידע בתשלום.

כלי חינמי שני, גם הוא מבית היוצר של גוגל, הוא גוגל בוקס (Google books). כלי זה מאפשר לנו לאתר ספרים שבהם מצויות מילות החיפוש שלנו. כמו גוגל סקולר, גם השימוש בכלי זה מוגבל – פעמים רבות נקבל רשימת ספרים ונגלה שאין לנו גישה אל תוכן הספר אלא רק אל הכותרת שלו. בפעמים אחרות תהיה לנו גישה אל הכותרת אבל חלקים מהספר לא יהיו נגישים, ולפעמים יהיו אלו החלקים להם אנו זקוקים. בכל זאת, תהיינה פעמים שנקבל גישה אל החלקים אותם חיפשנו ונוכל לעיין בתוכנו של הספר. במקרים כאלה נגלה שמילות החיפוש שלנו צבועות בצהוב, על מנת להקל עלינו את איתור המידע אותו אנו מחפשים.

אם לא הצלחנו למצוא את הספר שאנו מחפשים בגוגל בוקס, יש אפשרות נוספת, מעט מפוקפקת, להשיג אותו. רשת האינטרנט זרועה באתרים ופורומים המציעים גישה לתכנים פיראטיים, שמוכרים בשם הכללי ווארז (Warez). רוב האתרים האלה מציעים תוכן כמו סרטים ותוכנות מחשב, אך חלקם מציעים גם מגוון רחב של ספרים אלקטרוניים. בנוסף, קיימים גם אתרים המפרסמים לינקים לספרים אלקטרונים באמצעות תוכנות שיתוף כמו ביטורנט. פעמים רבות, ספרים שלא הצלחנו להשיג בשום מקום אחר, גם לא במאגרי מידע בתשלום, ניתן להשיג במקומות אלה. עם זאת, יש להיזהר בגלישה באתרים אלה, שכן היא עשויה לחשוף את המחשב לוירוסים ולתוכנות זדוניות מסוגים שונים. כמו כן, הורדת תכנים המוגנים בזכויות יוצרים הינה עבירה על החוק. על כן, אין לראות בכתוב כאן כהמלצה להשתמש באתרים אלה, אלא רק כציון עובדה.

מלבד מקורות אקדמיים, ניתן במקרים מסויימים להשתמש גם באתרי אינטרנט בתור מקור מידע. עם זאת, כפי שנאמר בתחילת המאמר, יש להפעיל שיקול דעת (רב מאוד!) בבחירת מקורות המידע ולהתאימם למקרה. כך למשל, אין לבסס את הרעיון המרכזי בעבודה על מידע שנלקח מאתר אינטרנט. אם אכן החלטנו להשתמש באתרי אינטרנט, והגענו למסקנה שהמקרה מצדיק אותם, כדאי לעבוד לפי מספר כללים. ראשית, יש להשתמש באתרים רשמיים, כמו אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או אתר משרד החינוך. אתרים אלה נחשבים למקור מהימן יחסית, ולכן פחות סביר שיכילו טעויות. שנית, אם מצטטים מאתר אינטרנט לא רשמי, אין לצטט תוצאות של ניסויים. אין לנו שום מידע על הכלים שבהם נעשה שימוש בניסוי, על שיטת העבודה או על הסטטיסטיקה בה נעשה שימוש, ולכן היכולת שלנו להעריך את נכונות מסקנות הניסוי הינה אפסית. שלישית, כאשר מצטטים מאתר אינטרנט, כדאי לחפש גם מידע סותר. פעמים רבות נגלה בחיפוש מידע סותר כי המידע שרצינו לצטט הינו שגוי. לבסוף, באופן כללי, גם אם החלטנו לצטט אתרי אינטרנט בעבודה שלנו, אין לעשות בהם שימוש נרחב. שימוש באתרים אלו מתבצע רק כמוצא אחרון, במקרה ולא הצלחנו למצוא מקור לנקודה קטנה בעבודה שלנו. הם בשום פנים אינם אמורים לבוא במקום שימוש במקורות אקדמיים, שאמורים להוות את הרוב המכריע של המקורות בעבודה.

עצות כלליות

בתחילת המאמר הוזכרה ויקיפדיה כגורם שאין לראות בו כמקור לציטוט בעבודה אקדמאית. עם זאת, עדיין אפשר להיעזר בה בכתיבת העבודה. אם איננו יודעים דבר על הנושא עליו אנו רוצים לכתוב, אפשר להיעזר בויקיפדיה על מנת להתחיל את החיפושים. למרות שלא כדאי לסמוך על ערכים הכתובים בויקיפדיה בשפה העברית, ערכים הכתובים באנגלית נוטים להיות מדוייקים יחסית. כך, נוכל לדעת מאיפה להתחיל לחפש מידע ספציפי בנושא העבודה. בנוסף, פעמים רבות בתחתית העמוד בויקיפדיה (גם בעברית) מצויה הביבליוגרפיה של הערך. בניגוד לערך עצמו, דווקא מומלץ להיעזר במקורות אלה (בתנאי שהם מקורות אקדמיים). אמנם כנראה שלא נוכל לגשת אל מקורות אלה באופן ישיר, אך נוכל לחפש אותם בעצמנו במאגרי המידע. באותו אופן, מומלץ להיעזר ברשימת המקורות של מאמרים שכבר מצאנו, במיוחד אם אלה סקירות ספרות. בצורה כזו נוכל למצוא במהירות מאמרים רבים העוסקים בתחום שעליו אנו כותבים.

ללמוד ביחד

אם אנחנו עדיין לא מצליחים למצוא מאמרים טובים, או שאנחנו מוצאים אבל לא מספיק, למרות כל העצות שתוארו כאן, יכול להיות שאנחנו עושים משהו לא נכון. באופן יותר ספציפי – יכול להיות שמילות החיפוש בהן אנו משתמשים אינן אלו שנמצאות בשימוש בשדה המחקר עליו אנו כותבים את העבודה. אם זה אכן המקרה, הפתרון פשוט – ננסה להחליף את מילות החיפוש שלנו. למשל, את המילה parenting אפשר להחליף במילים child rearing (ובעברית, להחליף מ-"הורות" ל-"גידול ילדים"). סיבה אפשרית נוספת היא שמילות החיפוש שלנו כלליות מדי. כדי לתקן בעיה זו יש לבצע חיפושים יותר ספציפיים. למשל, במקום להשתמש במילה "הומופוביה", אפשר לכתוב "המדע כגורם המשפיע על הומופוביה". נשים לב לכך שמילות החיפוש לא חייבות להרכיב משפט נכון מבחינה תחבירית. למשל, ניתן היה לכתוב גם "מדע משפיע הומופוביה" ולקבל תוצאות דומות. וכמובן, אם אנחנו משתמשים במאגרי מידע בתשלום, ניתן להשתמש באפשרויות הסינון של מאגרים אלה, שהוזכרו בתחילת המאמר.

אם ניסינו הכל ועדיין חסרים לנו מאמרים שנוכל לשלב בעבודה שלנו, הנה טיפ אחרון שיכול לעזור במידה והמחסור נובע מכך שהמאמרים שאנו צריכים קיימים, אבל אין לנו גישה אליהם. ברוב המקרים הללו, למרות שלא תהיה לנו גישה למאמר המלא, תהיה לנו גישה לתקציר המאמר. למזלנו, התקציר מכיל לעתים מידע שימושי ביותר אודות המאמר המלא. גם אם לא קראנו את המאמר, נוכל לדעת דרך התקציר מהן מסקנותיו ולציין אותן בעבודה. עם זאת, אין להשתמש בשיטה זו יותר מדי. לפעמים הרקע של המאמר שונה משמעותית מהרקע של העבודה שאנחנו כותבים (למשל, המאמר עשוי לעסוק בילדים עם לקויות ראייה בעוד אנחנו מחפשים מידע על ילדים נכים). בנוסף, כותבי מאמרים לפעמים "מנפחים" בתקציר את המסקנות אליהן הגיעו במאמר, וקריאת המאמר עצמו תבהיר שפני הדברים שונים מאלה שהוצהר עליהם בתקציר. המשמעות היא ששימוש נרחב מדי בשיטה זו יביא לעבודה לא מדויקת ולפגיעה בציון. לכן, כמו בציטוט מאתרי אינטרנט, יש לעשות בה שימוש רק כאשר אנו מעוניינים לתת תוקף לנקודה שאיננה מרכזית במאמר שלנו.

לסיכום, בכתיבת עבודה אקדמית רצוי מאוד לעשות שימוש במאגרי מידע מקצועיים. יש בהם חומר רב, הם מספקים כלים לסינון ואיתור מידע ספציפי ומאפשרים לנו לדעת עד כמה כדאי להסתמך על המאמר. עם זאת, יש דרכים למציאת מאמרים גם אם אין לנו גישה לכלים מקצועיים. גם גוגל סקולר וגם גוגל בוקס יכולים לעזור לנו במציאת חומרים, ואם נחפש מספיק טוב באינטרנט קרוב לוודאי שנוכל למצוא חומרים נוספים. ולבסוף, בין אם אנחנו משתמשים במאגרי מידע מקצועיים או לא, לצורת ואופן החיפוש יש משמעות רבה על התוצאות שנקבל.

תודה מיוחדת לשחר על כתיבת המאמר.

  • הוספת תגובה

  • KelUnsede 25-06-2017 01:07
    Valtrex For Dogs Where To Order Cialis Levitra Quale Dosaggio
  • KelUnsede 21-06-2017 22:15
    Viagra Kaufen Online Apotheke Propecia Tablets Online Acheter Cialis 10 Milligrams Cialis Und Poppers Online Cialis Obestat No Prescription Precio Del Cialis buy levitra from canada no rx Cialis 10 Et 20 Achat Propecia Generique France Order Viagra Amoxicillin Ca Cats Claw Cephalexin Cialis Pills Cephalexin Uti Kamagra Vente Libre Etats Unis Buy Propecia Online Safe Discount Viagara Le Cialis Original Viagra Online Cheap Priligy Prescrizione Medica Order Propecia From Canada Accutane Isotretinoin Site Fiable Achat Cialis 40 Viagra Pills For 99.00 Generic Cialis Usa Propecia Infertilidad Red And Yellow Capsule Amoxicillin Levitra Tablet Advotart No Prescription
  • KennWaxyReda 16-06-2017 01:04
    60 Mgs Dapoxtine With Levitra Cheap Viagra Fast Levaquin Low Price Canadian Bull 100 Priligy Price Pillole Di Sconto Globali Dutasteride Dutasterida Legally Discount Cheap Cialis Online Bizrate Levitra
  • KelUnsede 15-06-2017 18:46
    Cialis Sale Us Pharmacy Buy Vardenafil Levitra Strength
  • JimmiXzSq 22-05-2017 00:53
    8yFbve http://www.LnAJ7K8QSpkiStk3sLL0hQP6MO2wQ8gO.com
  • JimmiXzSq 20-05-2017 20:42
    vEF436 http://www.LnAJ7K8QSpkiStk3sLL0hQP6MO2wQ8gO.com
  • JimmiXzSq 20-05-2017 19:06
    5YTbM9 http://www.LnAJ7K8QSpkiStk3sLL0hQP6MO2wQ8gO.com
  • JimmiXzSq 18-05-2017 16:53
    N1U3rf http://www.LnAJ7K8QSpkiStk3sLL0hQP6MO2wQ8gO.com
  • MichaImils 08-05-2017 10:59
    Buy Tadacip 20 Mg viagra Free Shipping Fluoxetine Fysionorm Cash On Delivery Comprar Priligy Generico Online
  • אלכס 01-02-2015 10:44
    ברצוני להתייחס לקביעה שמקור מידע בתשלום נותן בד"כ מידע עשיר יותר ממקורות החינם. לדעתי זו הכללה שאינה מדוייקת תמיד. גבבית תשלום אינה הופכת מאמר, או מחקר לטוב יותר, עשיר יותר, או מדוייק יותר ממידע שמתפרסם חינם
  • נתאי 28-01-2015 22:01
    עוזר ואפילו קצת מעניין
  • תמר 28-01-2015 21:34
    מאמר מועיל. אני תמיד בעד שימוש במאגרים האקדמיים של האוניברסיטאות ככלי מרכזי לכתיבת מאמר עמוק ויסודי.
  • זהבה 21-01-2015 13:53
    מאמר מעולה, מסכם את כל הדרכים הרלוונטיות למציאת מידע מהימן לכתיבת עבודה.
  • עינב 25-12-2014 20:59
    מאמר ענייני, ממצא ויעיל. תמיד עדיף לשלב בין הכלים הווירטואליים, לבין הכלים הגשמיים בעולם הספרים אשר בספריות האוניברסיטאיות/ מכללות למיניהן. שהרי, כפי שכבר צויין במאמר לעיל, על אף האפשרות להימצאותם של ספרים אלקטרוניים ברשת, בין אם בתשלום ובין אם לאו, בעת נוכחותך בספרייה יהיו פרוסות בפניך כלל האפשרויות ללא סייגים וחיפוש מידע טהור ללא אינטרסים מסחריים אלו ואחרים. בהצלחה!
  • רחל 22-10-2014 09:43
    מאמר יעיל מאוד. מסדר את כל האפשרויות בצורה טובה. טיפ קטן לאלו שמחפשים בספרים: ראשית לפני תחילת העבודה רצוי לבנות תוכן עניינים לכל הפרקים כולל תתי נושאים לכל תת נושא אפשרי לבחור צבע שיסמל אותו ואז כאשר ניגשים לספרים ניתן לצלם את ההנקודות הרלוונטיות לעבודה (מחקרים וכד') ולסמן בצבע שמתאים לתת הנושא. כך, שכשניגש לעבודה נוכל לקבץ את כל המקורות הקשורות לכל תת נושא ולהתחיל לערוך בצורה קלה הרבה יותר. בהצלחה לכולם
  • רז 14-10-2014 16:04
    למרות שלעבודות מחקר מועיל יותר למצוא מאמרים מפורטים על מחקר ספציפי, כדאי לפעמים לחפש מאמר סקירה בנושא, גם ממאמר הסקירה וגם מכל מאמר אחר שתימצאו רצוי לנסות לדלות מרשימת המקורות שלו מחקרים ומקורות נוספים לעבודתכם. ובהמשך למה שהוזכר למעלה כאשר לא מוצאים מספיק תוצאות- במאגרי מידע רבים יש בנוסף לאופציית החיפוש אפשרות של תזורות או מילון מושגים אשר יציע לכם את המושג הנכון מבחינה מחקרית המתאים לחיפושכם.
  • עמית 11-09-2014 10:56
    לצורך מקורות עדכניים ונכונים, מומלץ תחילה לחפש את המרכיבים של נושא העבודה באנגלית, ורק לאחר מכן בעברית.
  • לילך 28-08-2014 13:33
    המאמר מספק קווים מנחים בצורה מקיפה לאיתור מקורות מידע.
  • יובל 27-08-2014 12:59
    אינפורמציה מועילה ומדויקת לגבי תהליך חיפוש מיטבי.
  • אודליה 25-08-2014 16:08
    תוספת: מאגר חינמי מצוין למדעי החברה הוא ssrn.com
  • רעות 14-08-2014 12:08
    מאמר ממצה ומסייע. הייתי רק מוסיפה שלרוב לעבודות מחקר, מאמרים מחקריים מועילים יותר בתוכנם מספרים. שנית, רצוי לעבודות אקדמיות להשתמש במקורות עדכניים מהשנים האחרונות
  • דרור 14-08-2014 09:58
    מאמר ממצה ומועיל. אציין רק כי ישנם מוסדות לימוד שמאפשרים גישה למאגרי מידע גם לבוגרים, אם כי ממה שמוכר לי היא אפשרית רק מספריית המוסד.
  • נועם 06-08-2014 15:16
    לא מחדש הרבה אבל תודה בכל אופן. רק הוסיף שאפשר פשוט לרשום שם מאמר מדוייק שמצאנו בביבליוגרפיה כלשהי בשורת חיפוש רגילה של גוגל ולמצוא אותו בקובץ PDF חינמי על אף שבאתר בו פורסם יהיה בתשלום.
  • ענבל חותה 29-07-2014 16:06
    יעיל ומתומצת. יש לציין כי אוניברסיטאות רבות מעניקות גישה חינמית לסטודנטים למאגרי מידע בתשלום.
  • שני 27-07-2014 09:39
    מאמר מעניין ומועיל. בהחלט עוזר לעשות סדר בנושא מקורות המידע.
  • שלי 23-07-2014 16:08
    טיפים מאוד נכונים ומעניינים.. אכן, הדרך לכתיבה נכונה מתחילה בחיפוש המקורות!
  • ליהי 16-07-2014 09:23
    פעמים רבות כשנכנסים לאתר הספריה של מכללה/אוניברסיטה מסויימת, ניתן גם משם להגיע לשפע של מאמרים סרוקים, שלא מצריכים ססמה.
  • דוד 15-07-2014 12:35
    שחר, תודה על העצות וההפניות. אכן כל עבודה אקדמית מאופיינת במאגרי מידע שונים והסקירה שלך אכן עושה סדר בדברים. תודה רבה!
  • אורן 25-06-2014 14:59
    מאמר מצויין ויעיל במיוחד. יש להוסיף כי לא מעט מוסדות לימוד מקיימים ביניהם שיתוף פעולה במסגרתו ניתנת לסטודנטים גישה הדדית וחופשית למאגרי המידע, אלקטורניים או באמצעות ספריות כאחד. בנוגע לשימוש בספריות, עדיין ככל הנראה מדובר במקור המידע היעיל והאיכותי ביותר לכותב העבודה - הן מפאת החומר המקצועי והרלוונטי המצוי בהן, והן מבחינת סביבת העבודה והלימודים הנעימה והתומכת אשר לעיתים היא חסרה לכותב העבודה בביתו או במשרדו. תודה
כל הזכויות שמורות ל-2017© Right4U אין להעתיק או לעשות שימוש בתכנים מן האתר בחלקים או בשלמותם ללא אישור מבעלי האתר