דוגמאות
רוצה שנתקשר אליך?

דוגמאות לעבודות

העבודות מוגנות בזכויות יוצרים –אין לעשות בהן כל שימוש אלא לצרכי הדגמה ולמידה בלבד

  • עבודה לדוגמה-רפראט

  • שילוב ילדים עיוורים בבתי ספר רגילים

בדוגמה מוצג חלק קטן מכל שלב בעבודה.

תקציר

שילוב תלמידים בעלי מוגבלויות באוכלוסיה הכללית יוצא מתפיסה לפיה "כל אחד יכול". בהתאם לכך, נעשים נסיונות לשלב תלמידים בעלי מוגבלויות בכל תחומי החיים. אחד מתחומי החיים שנדמה שיש בעיה לשלב בו עיוורים הוא מערכת החינוך הרגילה. אולם, נראה שבפני שילוב ילדים עיוורים בבתי ספר רגילים עומדים קשיים מרובים, שאף מקיפים את כל ההתנהלות בבית הספר. מאחר ולשילוב עיוורים במערכת החינוך הרגילה יש משמעות רבה לשילובם בכלל החברה, מציאת פתרון לבעיה זו היא בעלת חשיבות רבה. מסקירת הפתרונות המוצעים לשילוב עיוורים בבתי ספר רגילים נראה שבעזרת התאמות פשוטות יחסית ניתן לאפשר לתלמידים עיוורים ללמוד יחד עם תלמידים רואים. למסקנה זו יש משמעות רבה הן עבור אוכלוסיית העיוורים והמוגבלים בפרט והן עבור האוכלוסיה הכללית בכלל.

מבוא

שילוב – רקע כללי
ייתכן שיהיה זה מפתיע קמעה עבור אלו שאינם מתמצאים בתחום של חינוך מיוחד ושל שילוב, שהרעיון של שילוב ילדים בעלי מוגבלויות בחברה זכה להכרה בינלאומית רק לפני שנים מעטות, יחסית. למרות שכבר ב-1924 הייתה התייחסות לילדים באמנת ז'נבה, ולמרות שזכויות הילד נתפסו כחלק אינטגרלי מההצהרה הלאומית לזכויות האדם מ-1948, הרי שרק ב-1990 אומצה אמנה לזכויות הילד על ידי האו"ם. ההצהרה, עליה עמלו במשך מספר שנים, ושעליה חתמו 130 מדינות וביניהן ישראל, קיבלה תוקף של חוק בינלאומי. על פי סעיף 23 של האמנה, העוסק בילדים נכים: "לילד נכה הזכות לטיפול מיוחד, חינוך והדרכה שמטרתם לעזור לילד להיות עצמאי ולאפשר לו חיים מלאים בחברה" (רפואה ומשפט, גיליון מספר 18, עמ' 59).

העובדה ששילוב ילדים בעלי מוגבלויות בחברה זכה לאישרור בינלאומי ומקומי רק לאחרונה מעוררת תמיהה גדולה אף יותר, כאשר מתוודעים למספר העצום של ילדים עם מוגבלויות החיים כיום בישראל. על פי דו"ח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות משנת 2009, בישראל למשל, חיו בשנת 2007 למעלה מ-300,000 ילדים עם מוגבלויות, מתוכם כ-200,000 היו זקוקים לטיפול קבוע, והוגדרו על ידי החוק כילדים…

על העיוורון

הגדרת המוגבלות

בישראל אדם מוגדר כעיוור אם הוא אינו רואה כלל או לחילופין, אם בעין הטובה שלו, הוא רואה לא יותר מ-3/60 (אדם הרואה בעין הטובה שלו בין 3/60-6/60 מוגדר כלקוי ראיה) או אם שדה הראיה בעין הטובה שלו אינו עולה על º20 ׁ(וייסבלאי, 2006). העיוורון יכול לנבוע ממגוון רחב של גורמים, שבתורם יכולים לפגוע במגוון רחב של חלקים בעין. מעבר לסיבות הברורות של פגיעה בראייה כתוצאה מתאונה, העיוורון יכול להיגרם גם ממחלות תורשתיות, מגורמים סביבתיים בילדות, וכתוצאה מגורמים שונים במהלך ההיריון והלידה. אולם, למעלה משליש ממקרי העיוורון נגרמים כתוצאה מסיבות בלתי ידועות. עיוורון בילדים נפוץ יותר אצל אוכלוסיות בעלות מצב סוציו-אקונומי נמוך, שמקשה עליהן לטפל במגבלותיו ובקשייו של הילד (Gilbert & Foster, 2001). עובדה זו מדגישה אף יותר את הצורך והחשיבות של משלב, שיעזור לילד להיקלט בחברה.

קשיים ואתגרים העומדים בפני ילדים עיוורים – מבט כללי

כאמור, ישנן בעיות בריאותיות שילדים עיוורים נוטים לסבול מהן יותר מאשר ילדים ללא בעיות ראייה. נראה שהן נובעות בעיקר מהעובדה שילדים עיוורים נוטים לייצב את הגוף שלהם בצורה שגויה, וכן כתוצאה מבעיות נוירולוגיות שונות (שלעתים הן אף הגורם לעיוורון מלכתחילה). למשל, נמצא שילדים עיוורים עשויים לסבול יותר מבעיות שרירים ועצמות שונות כגון עקמת בגב, פלטפוס, ועוד בעיות הקשורות למבנה הרגל (Scranton, Clark & McClosky, 1978).

ילדים עיוורים מלידה עשויים להפגין גם עיכובים בהתפתחות קוגניטיבית, בדומה לילדים אוטיסטים. אלה עשויים להיות קושי בזיהוי רגשות, הבעת רגשות שאינם מתאימים לסיטואציה או בעיות בתחום ה-Theory of Mind (ToM). ToM היא יכולת שבדרך כלל מושגת על ידי ילדים בריאים בסביבות גילאי 4-5. משמעותה היא ההבנה שהאחר חווה את הדברים בצורה שונה מהילד עצמו…

ביבליוגרפיה

בלאו, א' (2012). המהפכה השקטה: לוח אינטראקטיבי בבתי הספר כתשתית לפדגוגיה חדשנית במאה ה-21. מעוף ומעשה, 14, 139-156.
בלאו, א' וכספי, א' (2012). לשמוע, לראות או לקרוא? למידה באמצעות podcasts ו-screencasts: תוצאות ראשוניות והשלכות פודגוגיות (Podagogy). בתוך: י' יאיר וא' שמואלי (עורכים), הכנס ה-10 השנתי של מיט"ל, עולם המידע הפתוח – הוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה (עמ' 81-86). רחובות: מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע…

העבודה המקורית כוללת 10 עמודים וקיבלה ציון 98.

 

___________________________________________________________________________

 

  • דוגמה לעבודה אקדמית בתשלום

  • הבדלי תפיסה סטריאוטיפית של קבוצות פנים וקבוצות חוץ בקרב ילדים ומבוגרים

 

תוכן עניינים

תקציר…………………………………………………………………………………………………………….. I

מבוא ………………………………………………………………………………………………………… 2

1.1 מדידת סטריאוטיפים ודעות קדומות ……………………………………………………………. 7

המחקר ……………………………………………………………………………………………………… 9

השערות המחקר …………………………………………………………………………………….. 9

שיטה ……………………………………………………………………………………………………10

הליך …………………………………………………………………………………………………….11

תוצאות…………………………………………………………………………………………………13

דיון ומסקנות ……………………………………………………………………………………………… 15

ביבליוגרפיה ………………………………………………………………………………………………. 19

נספחים …………………………………………………………………………………………………….. 22

 

מבוא

סטריאוטיפים הם מבנים קוגניטיביים אשר אוגרים את האמונות והציפיות שלנו בנוגע למאפייניהם של פרטים מקבוצות חברתיות שונות (Schlimgen, 2011). כלומר, סטריאוטיפים הם מושגים תפיסתיים, תמונות בראשנו אשר שולטות על תהליכים תפיסתיים. החוקר לדגרד (Ladegaard) ממשיך את דבריו של ליפמן (Lipman 1965) וטוען כי סטריאוטיפיזציה הכרחית להתמצאותנו בעולם. 'המציאות הסביבתית', מורכבת מידי עבור התוועדותו הישירה של הפרט. לכן, אנו מבנים מחדש את המציאות בצורה נשלטת בכדי לייצר פשטות וסדר. טבעה של התמונה אשר מתהווה בראשנו מעוצבת בעיקר באמצעות הסביבה התרבותית בה אנו חיים. נובע מכך, כי סטריאוטיפים הם הבנייה תפיסתית- תרבותית אשר משמשת אותנו להתמצאות בעולם מורכב. אם אכן, סטריאוטיפים מובנים תרבותית אזי, יש לצפות כי ימצא דמיון בין קבוצות ופרטים בתוך סביבה תרבותית זהה (Ladegaard, 2011).

 

אנשים מקטלגים אחרים לפי שלושה מאפיינים: גיל, גזע ומין. למרות, שקטגוריות אלה הכרחיות לתפקודנו בחברה בה אנו חיים, הן עלולות ואכן, מובילות להתגבשותם של סטריאוטיפים. היבט תלת-צדדי של התפתחותן ועיצובן של גישות ואמונות משמש לתאר את התגבשותן של אמונות המבוססות על קטגוריות. באופן כללי, המרכיבים האלה מאורגנים בצורה הבאה: מרכיב ההשפעה (דעה קדומה) מתייחס לרגשות אשר קשורות להתנהגות מסוימת, ההיבט הקוגניטיבי (סטריאוטיפיזציה) מתייחס למחשבות ולאמונות אשר מעצבים את התנהגותנו או גישתנו והמרכיב ההתנהגותי (אפליה) מתייחס למניע ההתנהגותי על סמך הגישות המסוימות האלה (Schlimgen, 2011).

 

מרכיבה הבסיסי של הסטריאוטיפים הינה קטגוריזציה. לא רק שקטגוריזציה נעשית בצורה אוטומטית ובסיסית ומסייעת באיחוד ועיצוב הידע הקודם אלא גם, מסייעת ברכישת ידע חדש על סיטואציות, בצורה מהירה יותר. אנו מקטלגים יחידים באותו האופן בו אנו מקטלגים אובייקטים כאשר אנו נתקלים בהם לראשונה (Schlimgen, 2011).

 

לסטריאוטיפים שני תפקידים מרכזיים. האחד, משמשים כפונקציית ידע. סטריאוטיפים מציגים ומפשטים מידע הנוגע לקבוצות. השני, משמשים למטרת הצדקה. סטריאוטיפים מנמקים ו/או מצדיקים הבדלים קבוצתיים. בכל הנוגע לידע, סטריאוטיפים מייצגים את העולם ובכל הנוגע להצדקות, סטריאוטיפים מקנים הסבר על העולם. סטריאוטיפים לא רק שופכים אור על "מהי קבוצה" אלא גם, "מדוע הקבוצה הינה כפי שהיא" ו"מדוע הקבוצה זוכה להתייחסות מסוימת". יחד עם זאת, תפקיד 'הידע', בחקר הסטריאוטיפים, היה זה אשר זכה להתמקדות העיקרית לאורך תקופה ארוכה. לדוגמא, כאשר סטריאוטיפים מומשגים כמקורן של דעות קדומות ו/או הפלייה (Crandel et al., 2012).

 

כמו כן, סטריאוטיפים יכולים להיות תוצר (יותר מאשר גורם) של הפלייה. במקרה זה, ניכרת השפעתה של פונקציית ההצדקה של סטראוטיפים. סטריאוטיפים יכולים להופיע ולהישאר מאחר והם מציעים הסבר למתן יחס שונה לקבוצות שונות. על כן, סטריאוטיפים יכולים להופיע בכדי לתת צידוק להתנהגותו של הפרט או לנורמות חברתיות מפלות. בדיוק כפי שאנשים מוצאים דרכים לחפות או להצדיק את מעשיהם, סטריאוטיפים ספציפיים מסייעים בכדי להצדיק את דעותיהם הקדומות. תיאוריות כגון "תיאוריית הדומיננטיות החברתית" (Social Dominance Theory ) ו- "תיאוריית ההצדקה" (System Justification Theory), יכולות להתפתח כדי לחזק חוסר שוויון בין קבוצות (Crandel et al., 2012).

 

לאור הנאמר לעיל, חשוב לא רק להבין האם סטריאוטיפים מופיעים כתגובה לדעות קדומות אך גם, להתחשב בתוכן הספציפי של הסטריאוטיפים האלה. מתחום המחקר העוסק בתוכנם של סטריאוטיפים (Stereotype Content Model) עולה כי ניתן לסכם את התכנים הנוגעים לסטריאוטיפים של קבוצות במונחים של שני ממדים של שיפוט חברתי: חמימות (Warmth) וכישורים (Competence) Crandel et al.,2012) ). קיימות 4 אפשרויות לפיהם אדם יכול לקטלג חבר קבוצה: חמים ובעל כישורים, חמים וחסר כישורים, קר ובעל כישורים וחסר כישורים. האפשרות הראשונה, חמים ובעל כישורים, שמורה לחברי קבוצת הפנים והיחידה אשר לא נגמרת כתוצאה מדעה קדומה שלילית. בשאר האפשרויות מתקיימים סוגים שונים של דעות קדומות Schlimgen, 2011)). סטריאוטיפים הנוגעים לחמימות מצביעים על כוונותיהן של קבוצות כאויבים או חברים לעומתם, סטריאוטיפים הנוגעים לכישורים מצביעים על הסטטוס של הקבוצה או היכולת לממש את כוונותיהן של חברי הקבוצה. קיימת חפיפה רבה בהערכת ערכיהם של שני הממדים; חמימות וכישורים מוערכים בחיוביות. אך, לא בהכרח חייב להתקיים קשר גומלין בין שניהם משמע, שניהם ערכים בלתי תלויים. יכולים להתקבל סטריאוטיפים חיוביים בממד אחד בעוד, הממד השני יתאפיין בשליליות (Crandel et al., 2012).

 

שאלה נוספת המתקשרת להופעתם של סטריאוטיפים נוגעת ברגשות. האם תהליכים אחרים, מלבד הצדקות, יכולים להיות המקור להופעתם של סטריאוטיפים?. לחוויות רגשיות כגון, פחד, כעס, גועל ועוד קיימת השפעה על הקוגניציה וההתנהגות. מספר היבטים על דעות קדומות מציעים כי למצבים בהם יחידים חווים מצבים אפקטיביים יש תוצאות על תפיסתם את קבוצת הפנים והתנהגותה (Crandel et al., 2012)…

 

מדידת סטריאוטיפים ודעות קדומות

 

המחקרים הראשונים על סטריאוטיפים בקרב ילדים נערכו בארצות הברית במהלך שנות השלושים והארבעים כאשר הטכניקה המוקדמת ביותר קרויה The Forced Choice Question Format ופותחה על ידי Clark&Clark (Clark, & Clark, 1950). החוקרים, אשר ואלן השתמשו בטכניקה זו והציגו לילדים בגילאי 3-8 שתי בובות כאשר האחת הייתה שחורה והשנייה בהירה. הילדים התבקשו לענות על סדרת שאלות כגון: איזו בובה בעלת צבע יפה יותר? תוך כדי משחק. הילדים התאימו את הבובה המתאימה לתשובתם. תוצאות המחקר הראו כי כבר מגיל צעיר, ילדים מחזיקים בסטריאוטיפים אתניים (Asher., & Allen, 1969).

 

שיטה נוספת בה השתמשו החוקרים אבאוד ו- דוייל (1995), לשם הערכה של הטיות והטיות נגדיות נקראת Multi Response Racial Attitude Measure . במחקרם נכחו 10 כרטיסים אשר הציגו שם תואר חיובי, מספר זהה של כרטיסיות עם שם תואר שלילי וארבעה כרטיסים אשר הכילו ייחוסים ניטרליים. מטרת הנבדקים במחקר הייתה למיין את הכרטיסים האלו לשלוש קופסאות כאשר כל קופסא השתייכה ללאום אחר, בהתאם לאוכלוסייה שנחקרה. במצב זה לכל נבדק הייתה הזדמנות לייחס כל שם תואר לכל אחת מהקופסאות השונות…

 

המחקר

 

2.1 השערות המחקר

 

ילדים יאופיינו ברמת תפיסה סטריאוטיפית נוקשה יותר מאשר המבוגרים.

ילדים יאופיינו ברמת תפיסה סטריאוטיפית נוקשה יותר לקבוצת הפנים מאשר לקבוצת החוץ.

ימצא קשר חיובי בין המדדים: תפיסה סטריאוטיפית, התאמת אביזרים וזיהוי דמויות.

 

2.2 שיטה

 

אוכלוסייה

אוכלוסיית המחקר כללה תלמידי בית ספר יסודי וסטודנטים ומנתה 80 נבדקים. בקבוצת הילדים נכללו 40 נבדקים, מתוכם היו 24 בנים (60%) ו-16 בנות (40%), כאשר טווח גילאי הנבדקים נע בין 6-11 ( M=8.65, Sd=1.45) . 95% מהילדים הינם ילידי הארץ למעט נבדק אחד יליד אנגליה ונבדק אחד יליד רוסיה. בקבוצת המבוגרים נכללו 40 נבדקים, מתוכם היו 14 גברים (35%) ו-26 נשים (65%), כאשר טווח גילאי הנבדקים נע בין 18-30 .(M=24.5, Sd=2.19) 95% מהמבוגרים הינם ילידי הארץ למעט נבדק אחד יליד ארה"ב ונבדק אחד יליד צרפת.

 

כלים

שאלון פרטים אישיים – לצורך מחקר זה נבנה שאלון לאיסוף מידע על פרטים ביוגראפיים. השאלון כולל את המשתנים הבאים: מין, גיל, מספר שנות השכלה, עיסוק נוכחי, ארץ לידה, מספר שנים…

 

2.3 הליך

 

קבוצת הילדים

 

השאלון הועבר בפרק זמן של כחודש ימים במועדונית הפועלת בשעות אחה"צ באריאל. המועדונית פתוחה לכל ילדי העיר הרוצים להשתתף בפעילויות. השאלונים הועברו בשיטת כדור שלג; חבר מביא חבר, בפרקי זמן ההפסקות ובין הפעילויות השונות. לפני חלוקת השאלונים, לתלמידים הוסברה חשיבות המחקר, המחויבות לחיסיון ואנונימיות, על דרך מילוי השאלונים ועל אפשרותם לשאול שאלות במקרים של חוסר בהירות ו/או…

 

דיון ומסקנות

 

מהממצאים עולה כי עם העלייה בגיל מתקיים תהליך של ראייה יותר מוטה כלומר, יותר סטריאוטיפית ומוכללת של המציאות החברתית בניגוד להשערתנו כי העלייה בגיל תתאפיין ביכולת אמפתית ומובחנת יותר בתפיסת הזולת או במילים אחרות ירידה בראייה הסטריאוטיפית.

 

הספרות במקרה זה חלוקה בדעותיה. כפי שניתן היה לראות לאורך סקירת הספרות, מרביתה בשנים המוקדמות יותר , טוענת לירידה בראייה הסטריאוטיפית הנעה על הרצף הגילאי. כלומר, מרגע בו מתפתחות יכולות קוגניטיביות ומנטאליות שונות בקרב ילדים ועם העלייה בגיל, יכולות אלה מגיעות לרמת בשלות המאפשרת להם תפיסה גמישה יותר של קבוצות אתניות שונות לכן, ניתן יהיה לצפות לירידה הדרגתית בעוצמת הסטריאוטיפיזציה. לעומתה, הספרות המודרנית, מעידה על ההיפך הגמור…

 

ביבליוגרפיה

 

Abrams, D. (2010). Wherein Lies Children's Intergroup Bias? Egocentrism, Social Understanding, and Social Projection. Child Development, 82 (5), 1579- 1593.

Abrams, D., & Rutland, A. (2010). The development of subjective group dynamics. In S.R. Levy & M. Killen (Eds.), Intergroup attitudes and relations (pp. 47-65). New-York, NY: Oxford University Press.

Asher, S.R., & Allen, V.L. (1969). Racial Preference and Social Comparison Process. Journal of Social Issues, 25 (1), 157-166.

Bigler, R.S, & Liben, L.S. (2007). Developmental Intergroup Theory: Explaining and Reducing children's social stereotyping and Prejudice. Current Directions in Psychological Science. 16, 162-166.

Brown, C.S., & Bigler, R.S. (2004). Children's perceptions of gender discrimination. Developmental Psychology, 40, 714-726.

Brown, C.S., & Bigler, R.S. (2005). Children's perceptions of discrimination: A developmental model. Child Development, 76, 533-553.

Cameron, J.A., & Alverez, J.M., &Ruble, D.N., & Fuligni, A.j. (2001). Children's lay theories about ingroups and outgroups: Reconceptualizing research on prejudice. Personality and Social Psychology Review, 5, 118-128.

Casteli, L., De Dea, C., & Nesdale, D. (2008). Learning social attitudes: Children's sensitivity to the nonverbal behaviors of adult's model interracial interactions. Personality and Social Psychology Bulletin, 34, 1504-1513.

Cortes, B.P., Demoulin, S., Rodrizuez, R.T., Rodrizuez, A., & Leyens, J.P…

 

העבודה המקורית כוללת 45 עמודים שאלת מחקר, טבלאות, שאלונים וקיבלה ציון 95

 

___________________________________________________________________________

 

  • דוגמה לעבודה סמינריונית

  • "מיתוס היופי"

    עבודה לדוגמה: בדוגמה מוצג חלק קטן מכל שלב בעבודה.

     

    מבוא

    עבודה זו אינה עוסקת בהתפתחותו ההיסטורית של הגוף דהיינו, מנקודת מבט אבולוציונית אלא, מנסה להפנות את אור הזרקורים להיבט מאוד מסוים של השיח ההיסטורי וההבניה המודרנית של הגוף האנושי ואם לדייק, הגוף הנשי. הגוף היה וממשיך להיות נתון לשינויים במספר עצום של דרכים, המוכתבות על ידי החברה. כהוכחה לכך, ניתן לראות את השינויים החיצוניים ההיסטוריים כגון, קשירת רגליים והארכת צוואר האישה לכדי, דרכים מודרניות יותר לשינויים חיצוניים ביניהן, ניתוחים קוסמטיים ומשטרי אימונים ואכילה. האנושות היא אולי המין היחיד, אשר מסרב בעקשנות לתת לטבע בלבד להכתיב את מראהו החיצוני. אכן, היכולת שלנו להגדרה עצמית ויפוי, מהווים מאפיינים מרכזיים ומשמעותיים…

    1.סקירת ספרות

    1.1 מיתוס היופי כהבניה חברתית

     

    אם כן, טענתה המרכזית של העבודה היא כי מושג ה"גוף", מובנה חברתית ומועבר דרך התקשורת לצרכנייה השונים. המילה "גוף" עצמה מסמלת מספר משמעויות ותפיסות של המציאות. פלטו (Plato) האמין כי הגוף מסמל 'קבר' ולעומתו, פאול (Paul) האמין כי הגוף הוא 'מקדשה' של רוח הקודש. הפילוסוף הסטואי, אפיקטטוס (Epictetus), תפס את הגוף כ'גויה' ולעומתו, הנוצרים האמינו ועודם מאמינים כי הגוף אינו רק ישות מוחשית אלא, רוחנית ומיסטית ורבים אף, האמינו כי מהווה משל לכנסייה, מדינה או התא המשפחתי. דסקרטס (Descartes) כתב כי הגוף הינו 'מכונה' והגדרה זו היא שעמדה בבסיסו של ענף הביו- רפואה המתהווה וכך, עד היום. לעומתו, סרטר (Sartre) כתב כי הגוף מסמל לא אחרת מאשר את 'זהותו העצמית' של הפרט. על כן, ניתן לומר כי המושג "גוף" חסר משמעות אחת ויחידה וכפועל יוצא, אוכלוסיות שונות יוצרות משמעויות שונות למושג זה. עסקינן בעבודה זו, קיימת חשיבות עליונה לשאלה מהו, אם כן, ה"גוף" הזה, עליו נחלקו הדעות השונות, בצורה כה משמעותית במשך אלפי שנים?- כאשר ניגשים לשאלה זו יש לקחת בחשבון כי ה"גוף" אינו רק פיזי אלא, גם חברתי. "גוף" יכול להיות אהוב או שנוא, יפה או מכוער, קדוש או מחולל. רעיונות לגבי השאלה 'מהו גוף', מהי משמעותו, הערכים המוסריים שלו וערכי החלקים המרכיבים אותו, גבולות הגוף, שימושיו השונים וערכו הסימבולי, השתנו גם הם לאורך השנים והגדרתו הפיזית והחברתית של ה"גוף" הייתה נתונה ועודנה, להבדלים התרבותיים של כל חברה וחברה (Synnott, 1992)…

     

    2.מיתוס היופי בראי התקשורתי

     

    התרבות הצרכנית מנציחה מספר מיתוסים, בעיקר דרך פרסומות, באמצעות שני היבטים מרכזיים כאשר הרלוונטי לעבודה הוא מיתוס "שלמות הגוף". השפעתו של מושג זה על אישיותם של ילדים, מתבגרים ומבוגרים כמו גם על רווחתם היא לרוב שלילית. לכן, במקום העצמת אנשים ושחרורם, לכאורה, דרך מתן התחושה כי קיימת בידם אפשרות בחירה, היצע רב יותר של מוצרים וביטוי עצמי גבוה יותר, אשר בא לידי ביטוי בצריכה של התרבות הצרכנית למעשה, מהווה מלכוד מהסוג הגרוע ביותר כזה, שלא מודעים אליו אך, תוצאותיו עלולות להיות הרסניות. למרות, שאנשים מסוימים חשופים להשפעתה של התרבות הצרכנית יותר מאחרים, אינם חשופים לכלל האידיאלים בבת אחת כך, נוצר המצב בו המרדף אחרי אידיאלים אלה, גורם לעיתים קרובות לנזק פסיכולוגי ואף, לנזק גופני, בריאותי. בזמן שאנשים מאמינים בלב שלם כי הם מביאים עצמם לידי ביטוי ובכך, משיגים את אושרם הם למעשה, מעצבים את זהותם לפי אידיאלים לא ריאליים, אותם מספקת התרבות הצרכנית, דרך פרסומות (Dittmar, 2007)…

     

    3."חלומות מפלסטיק"- על מיתוס היופי בראי התקשורתי בישראל

     

    במאית הסדרה, "חלומות מפלסטיק", עידית אברהמי, מצליחה להפתיע לטובה. אין ב"חלומות מפלסטיק" את ארומת הטראש, המצחינה שמתלווה, פעמים רבות לסדרות דומות שכבר, ראינו וחוסכים מאתנו את נימת הסרקזם וההתנשאות, שבתיעוד תעשיית היופי. גם מהצד, השני הסדרה מאוזנת – ו"חלומות מפלסטיק", לא מנסה להיתמם ולחגוג לכאורה את הנשיות המשוחררת, שבפועל כבולה לחלוטין. אפילו עריכת הסאונד, לא מתערבת בלחיצה על כפתורי האמוציות – והיא נטולת שירים נוגעים ברגעים מרגשים ולא מנסה לכפות פרשנות מוזיקלית שחוקה, כשממש אפשר בלעדיה. אם יש משהו, שצפייה ב"חלומות מפלסטיק" מבהירה באופן כמעט חד משמעי, פעם אחר פעם זה, שבכל תהליך הריאיון ותיאום הציפיות, צריך להיות מעורב גם ייעוץ פסיכולוגי בלתי תלוי, שיעשה קצת סדר באורגיית הסכינים והניתוחים. עד שזה יקרה, "חלומות מפלסטיק", לפחות מראה, שאפשר לשפר את המצוי אבל, לא נותנת לשכוח, שבסופו של יום – הכול פלסטיק (שור, 2012).

    הפרק הראשון בסדרה פותח בעמנואל הורי, שחקנית בת 40, אשר מאוחר יותר מתוודה כי התחילה את הקריירה שלה בגיל 21, אודל רוזן, בת ה-14, תלמידת תיכון וקטיה טימופייב, בת ה-17, העוסקת בדוגמנות מגיל 12. הורי, המלווה את ארבעת הפרקים הראשונים בסדרה, מגיעה למרפאתו של ד"ר קליין ופוגשת את מכרתה העתיקה מהמרפאה, יועצת המרפאה, גב' ריקי צבאן. מתוך הדיאלוג, המתנהל בין השתיים עולה כי הורי אינה שבעת רצון, ממראה החיצוני, באופן כרוני למרות, הניתוחים הפלסטיים החוזרים והנשנים: "את רואה את הקמטים מסביב לעיניים? די, נופל לי המצח, אני חייבת בוטוקוס". בדרך למרפאה, הורי מספרת למצלמה כי הייתה שמחה לולא הבוטוקס היה נגיש לכל, על מדפי הסופר- פארם, במחיר זול. אף, אומרת כי יש טעם לחשוב על מחאה כנגד המנתחים הפלסטיים, במטרה להביא להורדת מחירי העתק, שגובים במרפאות הפלסטיות הפרטיות עבור ניתוחים…

     

    4.דיון ומסקנות

     

    בבואי לסכם את העבודה, אומר כי גורמים פסיכולוגיים של יופי אינם מתהווים בחלל ריק. הם מתרחשים בתוך תרבות שיש לה השפעה עצומה על מה, שנחשב אטרקטיבי. במשך יותר מ-30 שנה, ענף הפסיכולוגיה החברתית חקר את תפקידו של המראה החיצוני בחיי היום יום. מחקר זה בדק כיצד פרטים מושכים ואלו אשר אינם מושכים נתפסים על ידי אחרים ולסוג היחס לו זוכים מהסביבה. נמצא, כי אנו מייחסים תכונות חיוביות יותר לאנשים מושכים והם זוכים ליחס מועדף מסביבתם. ממצאי העבודה תואמים את ממצאיהם של החוקרים השונים, כפי שהוצגו לאורך העבודה. כפי שניתן לשים לב, אין שום אזכור בעבודה לפתגמים העתיקים, אגב מובנים חברתית גם, "היופי הוא בעיני המתבונן", "לא שופטים ספר על פי כריכתו" ו- "היופי הוא לא רק חיצוני" לפיהם, לאנשים שונים תפיסות שונות לגבי מהות היופי, אל לאנשים לשפוט אחרים על פי המראה החיצוני אלא, לפי האופי שלהם והאחרון, לא בהכרח מתקיימת הלימה בין מראה חיצוני להתנהגותו או אישיותו של פרט (Langlois et al., 2000). לא בכדי, פתגמים אלה אינם מוצגים שהרי, גם הספרות בתחום לא עוסקת בהם. נשאלת השאלה מדוע חל שינוי כה דרמטי לאורך השנים בתפיסה של המראה החיצוני ובהתעסקות בו.

    ובכן, עולה כי התשובה טמונה בשתי הנחות מרכזיות, העומדות בבסיסן של תיאוריות הסוציאליזציה והציפיות החברתיות השונות לפיהן נורמות חברתיות וחוויות משפיעות על התנהגותם של המוענים והנמענים וסטריאוטיפים חברתיים, יוצרים מציאות משלהם. נורמות חברתיות מניחות כי אנשים צריכים להסכים לגבי מי מושך ומי לא בתוך, אותה החברה עקב, דמיון חברתי בסטנדרטים של משיכה. בנוגע להנחה…

     

    ביבליוגרפיה

     

    Arnold, E.J., & Thompson, C.J. (2005). Consumer Culture Theory (CCT): Twenty years of research. Journal of Consumer Research, 31, 868-882.

    Balsamo, A. (1996). Technologies of the Gendered Body: Reading Cyborg Women. Durham, NC: Duke Univ. Press.

    Dion, K.K., Berscheid, E., & Walster, E. (1972). What is beautiful is good. Journal of Personality and Social psychology, 24, 285-290.

    Dittmar, H. (2007). The Costs of Consumer Culture and the "Cage Within": The Impact of the Material "Good Life" and "Body Perfect" Ideals on Individuals' Identity and Well- Being. Psychological Inquiry, 18 (1), 23-59.

    Dittmar, H., Halliwell, E., & Stirling E. (2009). Understanding the impact of thin…

    העבודה המקורית כוללת 25 עמודים וקיבלה ציון 100.

דוגמאות
רוצה שנתקשר אליך?
כל הזכויות שמורות ל-2017© Right4U אין להעתיק או לעשות שימוש בתכנים מן האתר בחלקים או בשלמותם ללא אישור מבעלי האתר